מי ישמור על הבת שלי?
מכיוון שאני מאמינה גדולה במניעה ובעבודה יסודית ומדויקת החלטתי לשתף אתכם בממצאי מחקר מאמר מעניין שקראתי לגבי רקדניות חובבניות צעירות. המחקר פורסם בכתב העת למדעי הספורט בינואר 2011. במחקר שבוצע ע"י חוקרים מאוניברסיטת ת"א השתתפו 1336 רקדניות חובבניות צעירות בגילאים 8-16 מישראל. תוצאות המחקר מגלות כי 569 רקדניות (42%!) שנבדקו סבלו מפציעת ספורט כלשהי.
הסיכון לפציעה גבר ככל שהנערה הייתה בוגרת יותר ולמדה ריקוד שנים רבות יותר (אחת מכל עשר בנות בגיל 8, לעומת אחת מכל שלוש בגיל 14) והזמן בין פציעה ראשונה לפציעה שנייה התקצר ככל שהנערות התבגרו (זאת אומרת שנערות בוגרות סבלו מפציעות חוזרות מהר יותר מנערות צעירות).בקרב קבוצת הרקדניות הצעירות (גילאי 8-9 שנים)הפציעה השכיחה ביותר הייתה טנדוניטיס (דלקת בגיד) בכף הרגל או במפרק הקרסול (41%) בעוד הרקדניות הבוגרות יותר (גיל 14-16) סבלו בעיקר מפציעות בברכיים (33%). החוקרים הסיקו כי נערות צעירות שהן רקדניות חובבניות נמצאות בסיכון מוגבר לפציעת ספורט ונערות שנפצעו בעבר נמצאות בסיכון גבוה לפציעה חוזרת.
החוקרים ממליצים על סקירה קבועה של הרקדניות בידי מומחה לרפואת הריקוד (למשל פיזיותרפיסט) שיכול להפחית את הסיכון לפציעות..
מה אני עושה במהלך הטיפול הפיזיותרפי עם רקדניות?
הרקדניות הן בדרך כלל נערות עם מודעות גוף גבוהה ולכן קל יותר לעבוד עמן על הגמשה, חיזוק ותפקוד אוטומטי של שרירי היציבה. על הבסיס היציבתי נבנה מאוחר יותר את היכולת התנועתית הגבוהה הנדרשת מהנערה.
ללא בסיס יציבתי טוב, המאפשר לנערה גיוס מיידי ואוטומטי של השרירי העמוקים המייצבים של הגו (בטן+גב) היא תתקשה לבצע את המטלות השונות בלי כאבים או פציעות. ברגע שהשגנו שליטה יציבתית מכינה וטובה בגו ובאגן, נתחיל לעבוד על הטכניקות הנדרשות מהנערה מבחינה תנועתית ונתרגל את התנועות הנדרשות ממנה בזמן הריקודים עצמם. על הנערה ללמוד טכניקות שונות להגמשה טובה של שרירי הגו והגפיים ולחזק את שרירי הירך, הברך והשוק וזאת לאחר הגמשה ומתיחה של שרירי הקרסול. חשוב שתקבל תמיכה של עיסוי קבוע לפחות אחת לשבוע ומענה בעת הצורך לטיפול בכאבים מקומיים. עומס העבודה והאימונים יכתיב את רמת ותדירות הטיפול הנדרשים. למשל- נערה שמתאמנת 3 פעמים בשבוע יכולה להסתפק בטיפול אחד אם תקיים את הכללים שלמדה עמי לעומת נערה שמתאמנת 5-6-7 פעמים בשבוע שלה רצוי לקבל אפילו פעמיים בשבוע, לפחות עד לקבלת התוצאה הרצויה והיא אימונים ללא כאבים וללא פציעות.
חשוב שאתם כהורים תבינו עד כמה מודעותכם לנושא הבריאות הגופנית של הנערה חשוב ומשפיע ויכול למנוע סבל ופציעות מיותרות גם בהמשך עבורה. ליווי ואכפתיות של הנערה ייתן לה את הכלים הטובים ביותר להצלחה בטיפול.
היבט נוסף שיש לשקול ולחשוב עליו בגיל זה הוא היווצרות עקמות כתוצאה מחולשה בגו או חוסר איזון שרירי שנוצר מאימונים אינטנסיביים לא מאוזנים. האימון המאוזן, תוך בקרה ובדיקה אחר התקדמות הנערה חשוב לעין ארוך מהשגת תוצאות מידיות בטווח הקצר והוא אשר ייתן לנערה את היכולת והכלים להמשיך ולרקוד למשך שנים ללא כאבים. היווצרות עקמת היא תופעה לא רצויה ויש להימנע ממנה עד כמה שניתן בעבודה של הגמשת וחיזוק גו בטכניקות שונות.
המלצתי לכם ההורים- לכו עם הנערה לחוג, בדקו מה היא עושה שם ואיך מתייחסים אליה ולבקשותיה. אם המקום לא מראה אוזן קשבת ואכפתיות מבקשות הנערה- חפשו מקום אחר...