מסורבלות מוטורית או במונח המקצועי DCD: Development Coordination Order
ההגדרה מופיעה ב-5DSM כסימנים קליניים לנזק נוירולוגי קל, ללא עדות בהדמיה. הפרעה משמעותית בהישגים אקדמיים ובפעילויות יומיומיות (ADL) ללא קשר למחלה או רמת IQ נמוכה. עלולה להיות נוכחת מסורבלות. ליקויים בביצוע המוטורי וקושי בלמידה מוטורית ובתפיסה מוטורית ביצועית. אין הוכחה ברורה לפגיעה מוחית כלשהי.
קיימת באוכלוסייה בשכיחות של 3-6% בגילאים 5-11 שנים, בנים יותר מבנות.
אטיולוגיה (סיבת הבעיה)- לא ברורה לגמרי, אך ידוע שיש קשר ל
תורשה גנטית, נזק מוחי מזערי משני לתוצאות סב-לידתיות, סב- מילדותיות ועוד כגון:
עיכוב בגדילה תוך רחמית, פגיעה מוחית טראומטית, פגים שנולדו במשקל מתחת ל-1500 גרם (VLBW), נזק נוירולוגי ברמה תאית
בבואנו לברר אם לילד יש בעיה שיכולה להיקרא DCD נשאל..
האם הוא מסוגל לבצע משימות יומיומית כבני גילו? פעולות יומיומיות כמו לבוש, רחצה, אכילה, היגיינה.
מה מידת המאמץ שעליו להשקיע כדי לבצע אותן?
כמה זמן לוקח לו לבצע את המשימות- מהירות היא גורם מכריע ביכולת ההצלחה והעצמאות בבית הספר.
מאפיינים קליניים (מה רואים?) של ילדים עם סרבול מוטורי
קואורדינציה דלה/ מסורבלות- תכנון מוטורי וכישורים מוטוריים דלים, דימוי גוף עצמי דל, בטחון עצמי נמוך, תסכול, קושי להשתלב בקבוצת השווים, בעיות משניות- רגשיות, התנהגותיות , תחשבו שהילד "עצלן", "לא משתף פעולה", "לא מוכן לנסות. הילד יתקשה וימנע ממשחק- זריקה ותפיסה של כדור, רכיבה על אופניים, טיפוס בגן שעשועים, הימנעות מנדנדות, מקומות גבוהים, הימנעות ממשחק בחצר. הילד יתקשה וימנע ממיומנויות אקדמיות- כגון בנייה עם קוביות, הדבקה, צביעה (לקדם בית ספר)ויראה קשיים גרפו-מוטוריים (בגיל בית הספר).
האם יש נזק צרבלרי (צרבלום-המוח הקטן) בDCD?
קיימות בספרות עדויות לנזק צרבלרי (המוח הקטן) האחראי על תפקודים כגון שיווי משקל סטטי או דינאמי, ויסות של טונוס (מתח שרירי במנוחה) ויכולות שליטה שרירית ושליטה ובקרה ביציבה. ככל הידוע לי עדיין לא נמצאו עדויות הדמיתיות לנזק צרבלרי ב-DCD (שאפשר למצוא FMRI או ב-EEG ) מכיוון שאף אחד לא ביצע זאת.
מהן עיקר הבעיות בDCD?
1.קושי בשילוב חושי ומוטורי
ילדים עם DCD מראים שליטה יציבתית דלה במיוחד במצבים קשים, בהם אין זמינות של מידע חושי או כאשר יש הכרח לבצע שילוב בין מידע ראייתי (ויזואלי) למידע תנועתי (מוטורי).
2.תזמון של פעילות שרירית
בהשוואה לילדי הביקורת הראו ילדים עם DCD זמן תגובה ממושך יותר לגירוי ויזואלי וכן פעילות שרירית שונה בשרירי היציבה הפרוקסימליים (של הגו) , מה שתרם לביצוע הדל יותר ככל הנראה, בגפה העליונה. ילדים עם DCD הראו חוסר בתגובות אוטומטיות, הפעלה של שרירים בו זמנית ( קו-אקטיבציה) ושונות גדולה יותר (מנעד) ב-EMG מילדים ללא DCD.
3. קושי בביצוע שתי משימות מקבילות (בו זמנית)
המחקר מצא כי לילדי DCD קשה יותר לעמוד בקצב משימה מוטורית מילדים ללא DCD וביצוע משימה קוגניטיבית במקביל למשימה מוטורית לא פגעה ביכולת הקוגניטיבית- אך הפריעה לשיווי המשקל גם במצב ישיבה (בניגוד לילדים רגילים שכאשר ביצעו משימה בו זמנית לא הראו פגיעה בשיווי המשקל בישיבה אלא להיפך- רק במצבים הקשים).
4.קושי בשיווי משקל
במחקרים נמצא כי הילדים עםDCD התקשו יותר לשמור על שיווי המשקל לאורך זמן.
5.השפעת האימון על ילד עם DCD
ילדים עם DCD התקשו יותר בעמידה על רגל אחת עם עניים סגורות והפרעה לשווי המשקל גרמה לזמן ההתאוששות ארוך יותר, אך הם למדו לפצות על ההפרעה לאחר מספר אימונים, כמו ילדי הביקורת. כמו כן ילדים עם DCD הראו רק מעט בעיות בעמידה על שתי רגליים לעומת ילדי קבוצת הביקורת ויכולת הסתגלות טובה להפרעה בעמידה.
6.הערכה וטיפול
החל מגיל 4 ניתן לבצע את מבדק "זוק" לבדיקת תפקוד מוטורי וכישורי תנועה. המבחן תוקף במדינת ישראל. כלי להערכה תקפה ומהימנה.
המחקר מראה כי הטיפול הפיזיותרפי משפר את יכולותיו האקדמיות, המוטוריות (גסה ועדינה) , שיווי המשקל הסטטי והדינאמי, ההתמצאות והניידות במרחב, כישורי התפקוד היומיומיים, כישוריו החברתיים ותחושת הערך העצמי של הילד.
גירסה להדפסה
שליחה למייל
הוסף תגובה חדשה