למה צריך פיזיותרפיה לפגים?

הפיזיותרפיה היא כלי מצוין לאבחון, טיפול והדרכה בתחום הפיזיולוגי האנטומי המוטורי והסנסורי. הפיזיותרפיסט הוא מומחה לפיזיולוגיה, אנטומיה, מערכות התנועה והתחושה ומסתמך על מומחיותו זו גם בתחום התפתחות הילד והפגים.

תפקידי הפיזיותרפיסט מתחלק לשני חלקים- בפגיה ובמעקב התפתחותי לאחר השחרור.

תפקיד הפיזיותרפיסט בפגיה:

1. לצפות בפג ולזהות את צרכיו האישיים תוך הבנת מצבו הרפואי, הגופני והרגשי.

על פי התיאוריה הסינדקטיבית של ALS שהוצגה לראשונה בשנות השמונים יש אי הלימה בין צרכיו האינדיווידואליים של הפג, שהוא אדם קטן עם צרכים ורצונות משלו לבין סביבת הפגייה והגירויים הקיימים בה.

עלינו כמטפלים לזהות את צרכיו של הפג ובהתאם לכך להתאים לו את דרך הטיפול האישית שלו. הטיפול ההתפתחותי התומך (NIDCAP) מדבר על סיוע לפג להביא לאיזון מקסימלי בין המערכות השונות ובכך להפחית את התופעות המוטוריות והפיזיולוגיות הגורמות לסטרס) וכן מדבר על גישת המשפחה במרכז הטיפול- ההתאמה צריכה להיעשות גם למשפחת הפג.

2. תפקיד נוסף של הפיזיותרפיסט הוא לאבחן את הפג מבחינה נוירולוגית והתפתחותית. הפיזיותרפיסט שהינו מומחה לתנועה ומכיר את מאפייני ההתפתחות הטיפיקלית לעומת מאפייני ההתפתחות הפגית יוכל לסייע במניעה מקסימלית של תופעות ההתפתחות הפגית.

3. לעזור בסידור תנוחה המדמה כיפוף פיזיולוגי – בתוך "קן" בתנוחות שונות- על הבטן, על הגב, על הצד ועוד תוך התחשבות בצרכי הפג ובמצבו העכשווי.

4. להדריך את צוות הפגייה וההורים לביצוע ההתערבויות השונות באופן המאפשר מחד שמירה על איזון ורוגע ומאידך מקדם את התפתחותו המוטורית- למשל- הרמה והורדה איטית ובהדרגה דרך הצד, ערסול בחיתול בזמן יציאה ל"קנגורו" ולהאכלה , מוצץ לעידוד רפלקס המציצה (לפני שמסוגל למצוץ לבד- החל משבוע 34) ארגון הפג לצורך יצירת קשר עם ההורה ועוד.

5. לקראת השחרור- להכין את ההורים לביצוע פעילויות כאלו גם בבית.

6.לאחר השחרור על הפיזיותרפיסט להמשיך באימון הפג והוריו במסגרת מעקב פגים לאורך שנות חייו הראשונות- כדי למנוע תחלואה או החמרה של בעיות התפתחותיות שאותרו כבר בפגיה.

אילו סכנות/פגיעות התפתחותיות בפגים ניתן למנוע באמצעות פיזיותרפיה?

הפיזיותרפיה יכולה למנוע או לשפר מצבים של שיתוק מוחין (CP), סרבול מוטורי, וקשיים תנועתיים ומוטוריים שונים שנובעים מהתמונה ההתפתחותית שמראים הפגים שאנו קוראים לה בשפה המקצועית "דיסטוניה חולפת"- יישור יתר של הגו והגפיים.

חשוב לציין- ב- 3 החודשים הראשונים לחיים התינוק לומד את גופו ומתחיל ללמוד את הסביבה באמצעותו. עד גיל 6 חודשים התינוק מגדיל את המגוון התנועתי שלו ובכך מגדיל את יכולת הבחירה התנועתית שלו. מגיל 6 חודשים התינוק לומד לבחור מתוך המגוון התנועתי הקיים כדי לפתור בעיות במרחב.

אני אוהבת לקרוא לזה "הספרייה המוטורית"- ככל שיהיו לי יותר ספרים בספרייה היא תהיה יותר עשירה ומגוונת ותהיה לי יותר אפשרות בחירה בפתרון בעיות מוטוריות מה שיאפשר לי חופש תנועה גדול יותר, יחזק את הביטחון הגופני והעצמי שלי ויאפשר לי תנועה איכותית יותר- תנועה מורכבת המערבת חצייה של קווי אמצע (ימין/שמאל/פלג גוף עליון/תחתון), תנועה שבה יש מעורבות מוסתת של יותר מפרקים ופחות שימוש בקיבועים, תנועה איטית ומבוקרת שמבוצעת תוך שליטה ובחירה.

יכולתו המופחתת של הפג להכיר את גופו וללמוד את סביבתו, להגדיל את הרפרטואר המוטורי שלו ולפתור בעיות במרחב גורמת לכך שתהיה לו "ספרייה מוטורית" פחות מגוונת ואיכותית, אם לא יקבל טיפול ואימון מתאים.

בשנתיים הראשונות לחיים יש לנו חלון הזדמנויות התפתחותי הנובע מפלסטיות גבוהה מאוד של המוח והגוף- זאת אומרת שככל שהילד יאובחן ויטופל בגיל צעיר יותר הוא יקבל מסר תנועתי, תחושתי ומוטורי נכון ומותאם יותר לצרכיו האינדיווידואליים והדבר ישפיע ביתר שאת על יכולותיו. לאחר מכן, לפי המחקר העדכני, תהיה השפעה מכרעת ליכולות המוטוריות על היכולות הקוגניטיביות של הפג ולכן חשיבות הפיזיותרפיה כפולה.

בהצלחה